בעת הקשה ביותר, בעוד מתאבלים על נפטר או נפטרת שהלכו לעולם, האבלים מוצאים את עצמם תחת התלבטויות בנושא המצבה. השאלות שעולות הן רבות, מה לכתוב וכיצד לכתוב, מהו הנוסח הנכון, מה כדאי להוסיף ומה ראוי להימנע. הרהורי האבלות גוררים הלאה אל תהיות מופשטות יותר לגבי טבע הקבורה והצבת המצבה. כדי לענות על כל השאלות בפשטות ובפירוט, רוכז כאן כל החומר והמידע החשוב. תהיות לגבי המצבה לא צריכים להטריד את לב האבלים ולפיכך יוכלו לקרוא את כל התשובות הנחוצות להן כאן.
כיתוב על מצבות
מהזמן בהיסטוריה בו התחילו לכתוב, התחילו לכתוב על מצבות. מלכים ובני המעמד הגבוה היו הראשונים לחקוק כתובות על מצבותיהם, אך עם הדורות המנהג פשט ככל שיותר אנשים ידעו קרוא וכתוב וככל שהמנהגים הדתיים פשטו. מראשית היה נהוג לחקוק את הכתובות על גבי אבן המצבה, מכיוון שבעבר הייתה זו שיטת הכתיבה היחידה. לאחר שהומצא הדיו ופותחו שיטות כתיבה אחרות, השיטה הקדומה של חקיקת טקסט באבן התקדשה והפכה לאקט שיש בו תרבות ונצחיות. לפיכך, עד היום נהוג לחקוק את הכתובות על המצבה.
כתיבה על מצבות נעשית כדי לספר על הנפטר או הנפטרת, גם למבקרים אשר עולים אל הקבר וגם לכוחות אלוהיים. היהדות נותנת יד חופשית בכתיבה, כאשר אדם רשאי לתאר את יקיריו המנוחים על מצבתם כפי רצונו. ההגבלה היחידה שהיהדות דורשת היא שאיפה לכנות והימנעות כתיבת כזבים – לא כדי לפאר ועל אחת כמה וכמה לא כדי לבזות.
נוסח כיתוב על מצבה
הנוהג כולל כתיבת ראשי התיבות פ"נ (פה נקבר/ה) ואת שמם המלא המנוחה או המנוח. תחת השם, תאריך הלידה העברי ותאריך המיתה העברי. אין מניעה מהוספת תאריכים על פי הלוח הגרגוריאני. אין מניעה הלכתית לציין גם את כינוי החיבה של הנפטר/ת, למשפחה שמעוניינת בכך. על פי ההלכה, יש לכתוב גם את שמות הורי המנוח.
תחת התאריכים נהוג לכתוב כמה מילים לתיאור המנוחה או המנוח ולבסוף לחתום באותיות ת.נ.צ.ב.ה, שמשמען "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים", על פי דבריה של אביגיל לדוד (שמ"א,כה,29). יחד עם זאת, ניתן בהחלט לבחור נוסח אחר דוגמת: "פה טמון" או "כאן קבורה אמנו האהובה".
ניתן לפרט את טיב המוות ואף אם הנפטר מת בייסורים, נהוג לכתוב זאת למען שייוודע הדבר בעולם הבא. היהדות מבקשת להקל על האבלים ולתת להם בשעתם הקשה את החירות והחופש לבחור בקלות דעת את אשר הם רוצים שייכתב על המצבה. כך אף נוסח אינו מחייב וכולם מותרים על פי הדת וכל אדם רשאי להוסיף או להשמיט מן הכיתוב כראות עיניו.
כיתוב על מצבות גברים
למצבות המיועדות לגברים נהוג לכתוב משפט, מספר משפטים, או ציטוט מקראי המתארים את טיב האדם שהיה בחייו. בין ציטוטי המקרא ניתן למצוא פסוקים בעלי אופי מופשט, אשר מתארים סגולות טובות שיזוהו עם הנפטר באם ייכתבו על המצבה. אפשרות אחרת תהיה לבחור פסוק בעל אופי ספציפי יותר אשר במהותו נועד לתאר גבר. נוסף לכך, נהוג לרשום את שמות קרוביו ויחוסו של הנפטר אליהם: בנו של מי הוא, בעלה של מי, אביהם של מי וכן הלאה.
דוגמאות נוסח עבור הגבר:
- פ"נ יקירנו ישראל ישראלי, בן ישראל וישראלה ז"ל, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ בננו, בעלי ואבינו, ישראל ישראלי, נפ' א' אדר תש"ע, 1.1.1900-1.1.2000, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אהובנו, בעלי, אבינו וסבנו, ישראל ישראלי, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, 1900-2000 ת.נ.צ.ב.ה
דוגמאות ציטוטים ומשפטים עבור גברים:
- "איש חיל רב פעלים" (דה"א,יא,22)
- "אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה" (מש',ג,13)
- "איש אשר רוח בו" (במ',כז,18)
- "נשמתך זורמת בליבנו ובנשמתנו"
- "אדם ענו עם לב רחב כחול אשר על שפת הים"
כיתוב על מצבות נשים
למצבות עבור נשים ניתן לבחור פסוק מקראי אשר מתאר ומפאר אישה או פסוק מופשט שיש בו תיאור של סגולות טובות שניתן לזהות עם המנוחה. מנגד, ציטוטים אחרים גם יתקבלו יפה ואף כתיבה פשוטה של האבלים מליבם. נהוג לרשום את שמות קרוביה של המנוחה ויחוסה אליהם: בתיהם של מי היא, אשתו של מי, אמם של מי וכן הלאה.
דוגמאות נוסח עבור אישה:
- פ"נ יקירתנו ישראלה ישראלי, בת ישראל וישראלה ז"ל, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ בתנו, אשתי ואמנו, ישראלה ישראלי, נפ' א' אדר תש"ע, 1.1.1900-1.1.2000, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אהובתנו, אשתי, אחותנו, אמנו וסבתנו, ישראלה ישראלי, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, 1900-2000, ת.נ.צ.ב.ה
דוגמאות ציטוטים ומשפטים עבור נשים:
- "אשת חיל מי ימצא" (מש',לא,10)
- "יקרה היא מפנינים וכל–חפציך לא ישוו–בה" (מש',ג,15)
- "נתתי לך לב חכם ונבון" (מל"א,ג,12)
- "כמותך לחיים שיעור לחיינו עתה כולנו יתומים"
- "מתה טהורה וזכה אהובה ואוהבת"
כיתוב על מצבה לאבא
עבור האב, נהוג לציין כי הכותבים הם ילדיו באמצעות המילים “אבינו”, ״אבא״.
דוגמאות נוסח עבור אבא:
- פ"נ אבינו, ישראל ישראלי, בן ישראל וישראלה ז"ל, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אבינו יקירנו, ישראל ישראלי, נפ' א' אדר תש"ע, 1.1.1900-1.1.2000, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אבינו אהובנו, ישראל ישראלי, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, 1900-2000, ת.נ.צ.ב.ה
דוגמאות ציטוטים ומשפטים לאבא:
- "נעמת לי מאוד נפלאתה אהבתך לי" (שמ"ב,א,26)
- "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם" (מש',ג,4)
- "זכרך גדול וחזק יהיה לעולמים"
- "אך קולך שנדם היקר באדם"
- "השקט והעשייה הביאוך להיות עצמך"
כיתוב על מצבה לאמא
על פי המנהג, הכיתוב על מצבת האם יציין כי הכותבים הם ילדיה באמצעות המילים “אמנו”, ״אמא״.
דוגמאות לנוסח עבור אמא:
- פ"נ אמנו, ישראלה ישראלי, בת ישראל וישראלה ז"ל, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אמנו יקירתנו, ישראלה ישראלי, נפ' א' אדר תש"ע, 1.1.1900-1.1.2000, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אמנו אהובתנו, ישראל ישראלי, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, 1900-2000, ת.נ.צ.ב.ה
דוגמאות ציטוטים ומשפטים לאמא:
- "עץ–חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר" (מש',ג,18)
- "קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה" (מש',לא,28)
- "אמא מסורה בכל היותך רינה צחוק ונחלתך"
- "תודה על אהבתך ומה שהענקת בחייך"
- "שאבנו ממך את הלא נודע ועוצמת האהבה"
כיתוב על מצבה לאח
על פי הנהוג, ניתן לציין כי כותבי המצבה הם אחיהם של הנפטר באמצעות השימוש במילה "אחינו".
דוגמאות לנוסח עבור אח:
- פ"נ אחינו, ישראל ישראלי, בן ישראל וישראלה ז"ל, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אחינו יקירנו, ישראל ישראלי, נפ' א' אדר תש"ע, 1.1.1900-1.1.2000, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אחינו אהובנו, ישראל ישראלי, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, 1900-2000, ת.נ.צ.ב.ה
דוגמאות ציטוטים ומשפטים לאח:
- "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" (קה',ג,1)
- "ושכבת וערבה שנתך" (מש',ג,24)
- "השארת חלל שאף אחד לא ימלא, אדם כמוך יש רק אחד"
- "ושירת חייו נפסקה באמצע"
- "פתיל חייך כבה, גיבור חייל בצבא האהבה"
כיתוב על מצבה לאחות
נהוג לציין כי כותבי הטקסט שעל המצבה הם אחיהם של הנפטרת באמצעות זיהויה כ"אחותנו".
דוגמאות לנוסח עבור אחות:
- פ"נ אחותנו, ישראלה ישראלי, בת ישראלה וישראל ז"ל, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אחותנו יקירתנו, ישראלה ישראלי, נפ' א' אדר תש"ע, 1.1.1900-1.1.2000, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ אחותנו אהובתנו, ישראלה ישראלי, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, 1900-2000, ת.נ.צ.ב.ה
דוגמאות ציטוטים ומשפטים לאחות:
- "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על–כלנה" (מש',לא,29)
- "אני ישנה ולבי ער" (שה"ש,ה,2)
- "נשמתך זורמת בליבנו ובנשמתנו"
- "המיוחדת שזורים בשירת חייך ובלבנו לעד"
- "אוהבת חיים חיות וצמחים"
כיתוב על מצבה לסבא
לרוב מציינים נכדיו של הנפטר את יחוסו אליהם באמצעות השימוש במילים “סבנו”, ״סבא״.
דוגמאות לנוסח עבור סבא:
- פ"נ סבינו, ישראל ישראלי, בן ישראל וישראלה ז"ל, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ סבינו יקירנו, ישראל ישראלי, נפ' א' אדר תש"ע, 1.1.1900-1.1.2000, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ סבינו אהובנו, ישראל ישראלי, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, 1900-2000, ת.נ.צ.ב.ה
דוגמאות ציטוטים ומשפטים לסבא:
- "ואת הצדיקים ישלם טוב" (מש',יג,21)
- "וזכרם לא יסוף מזרעם" (אס',ט,28)
- "חדוות החיים הנתניה והאהבה שלך יישארו בליבנו לעד"
- "הטבת מכל אמונה להעשותינו טובים יותר ומכל גורל לעשותינו מאושרים"
- "איש תם וישר רודף צדק וחסד ההומור"
כיתוב על מצבה לסבתא
על פי הנהוג, נכדיה של המנוחה מזהים אותה כ”סבתנו" או ״סבתא״ בכיתוב על המצבה.
דוגמאות לנוסח עבור סבתא:
- פ"נ סבתנו, ישראלה ישראלי, בן ישראל וישראלה ז"ל, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ סבתנו יקירתנו, ישראלה ישראלי, נפ' א' אדר תש"ע, 1.1.1900-1.1.2000, ת.נ.צ.ב.ה
- פ"נ סבתנו אהובתנו, ישראלה ישראלי, א' אדר תר"ע – א' אדר תש"ע, 1900-2000, ת.נ.צ.ב.ה
ציטוטים ומשפטים לסבתא:
- "דרכיה דרכי–נעם וכל נתיבותיה שלום" (מש',ג,17)
- "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על–לשונה" (מש',לא,26)
- "נתנה אהבה ותקווה לאנשים"
- "טוהר אהבתך וצניעותך יאירו דרכינו לעד"
- "אהובה ואוהבת טובה ומטיבה ובונה ומשקמת אנשים ונשמות"
הבהרה לגבי נוסח כיתוב למצבה
כפי הנאמר, נהוג לרשום פרטים על המנוחה או המנוח על גבי המצבה, כאשר אלו כוללים לרוב את השם, תאריך הלידה, תאריך הפטירה ומספר מילים לתיאור. הלכות היהדות נותנות יד חופשית לאבלים לרשום את אשר הם מרגישים על גבי המצבה באופן בו ירצו שהמנוחה או המנוח ייזכרו. לפיכך, בעת קשה שכזו, אין שום צורך לתת את הדעת לגינונים ולנהגים מסוימים, אלא לבחור את הנוסח שנוגע בלב האבלים ושהם הכי מזדהים אתו. היד חופשית לחלוטין כך שכל אדם יוכל לכתוב בדיוק את מה שהוא מרגיש איתם בנוח ושהוא מאמין שמתארים באופן הטוב ביותר והמכובד ביותר את המנוחים.