המצבות בהיסטוריה – מאז ועד היום

המצבות מותירות עקבות מוחשיים בהיסטוריה האנושית. דוגמא ידועה היא המצבות, ציורי הקיר ומערות הקבורה במצרים העתיקה, שהוקמו כדי לפאר את כבוד המלכים וללוות אותם בדרכם לעולם הבא. גם בסין העתיקה, הוקעו משאבים וממון רב בבניית המצבות כחלק מהפולחן לרוחותיהם של אבות השליטים. מאז ועד היום, נבדלו מצבות היהודים מאלו של דתות ולאומים אחרים בסמל הטיפוסי של המגן-דוד. מקור המסורת היהודית של המצבות היא תנ"כית, וממנה נגזרים גם המנהגים הרווחים בימינו סביב המצבה וחלקת הקבר.

מקור המצבה היהודית

המצבות מוזכרות במקרא בהקשרים שונים, ובכלל זה גם אלו המשמשות להנצחת נפטרים. על יעקב, לדוגמא, מצוין שהקים מצבה לזכר אשתו האהובה ביותר בפטירתה, ואילו יהושוע הניח אבנים גדולות על פי המערה בה נקברו המלכים שהובסו על ידו בקרב. היבט סמלי המופיע בסמוך לאזכורי המצבות לזכר נפטרים בתנ"ך קשור לנצחיות הזיכרון, או בלשון המקרא "עד היום" או "עד עצם היום הזה".

מקור המנהגים סביב המצבה

מועד גילוי המצבה הנהוג ביהדות ברוב העדות הוא במלאת שלשים ימים לפטירת המנוח. לספירת שלשים ימים בעת הפטירה מקורות בהלכות האבלות, בהן מצוין כי אין לבכות על המת יותר מכך, מלבד אבל על מות אב ואם, שנמשך על פי ההלכה שניים עשר חודשים. מכאן שטקס גילוי המצבה חותם של השלב המסכם של ימי האבלות, שלאחריו בטלים איסורי האבלות השונים.

בטקס גילוי המצבה מצווה לומר קדיש לעילוי נשמת הנפטר. מקובל מאוד להוסיף גם היבטים אישיים לטקס, להקריא שירה ולשיר שירים בעלי משמעות מיוחדת למשפחה או לנפטר, וכן לשאת דברי הספד. לאחר מכן נהוג לאכול ארוחה משותפת המכונה סעודת מצווה או הבראה.

בנוסף לטקס גילוי המצבה נהוג לעלות לקבר ולקיים אזכרה גם ביום השנה לפטירת המנוח, וזאת למשך שלושים שנה לאחר מותו. באזכרת יום השנה נוהגים בני המשפחה וחבריו של המנוח לקרוא  פרקי תהילים, לומר קדיש ולהדליק נר נשמה לזכרו בעלותם לחלקת הקבר.

השימושים השונים במצבה בימי המקרא

המונח "מצבה" מופיע במקרא לראשונה בספר בראשית, כאשר יעקב הקים מצבה לאחר שאלוהים התגלה לו בחלומו. מצבה זו הוקמה על מנת לציין את קדושת המקום בו התרחש נס ההתגלות, ולסמל את נדרו להיות נאמן לאלוהים ולתת לו מעשר מכל רכוש שיצבור, אם תפילתו תענה. בהמשך, יעקב מציין את ההסכמים אליהם הגיע עם לבן חותנו ועשיו אחיו בהקמת גל-עד, והוא גם זה שמקים לראשונה מצבה לזכרו של אדם שנפטר, בעת לכתה של אשתו האהובה רחל.

אזכור נוסף של מצבה מופיע במעמד הר סיני, כשמשה מקים מצבה לשניים עשר שבטי ישראל, על מנת להנציח את האירוע המקודש ואת התחייבות העם לקיום המצוות. בנוסף לכך, יהושע בן נון מציב תריסר אבנים בגלגל, כדי לציין את כיבוש הארץ ונחלתה, ואילו אבשלום מקים לעצמו מצבה עוד בחייו, מפני שאין לו בן שינציח את זכרו לאחר מותו. לצד זאת, מצבות מוזכרות במקרא גם בהקשר שלילי של פולחן ועבודת אלילים.

תפקיד הקמת המצבה בימינו

כיום, תפקידן הבלעדי והמשמעותי של המצבות, הנו להנציח את זכר המת בלבם של יקיריו ומשפחתו, וכן בקרב בית ישראל כולו. מצוות הקמת מצבה, מאפשרת לנו לחלוק כבוד למנוח, וכן לעבד את תהליך האבל והרגשות הנלווים אליו. בתוך כך, אנו נדרשים לנסח את הכיתוב ולבחור את עיצוב המצבה עצמה, שתוצג בטקס השלושים, וכן לאחר מכן, מידי שנה, במועד האזכרות.

אתכם באבלכם, מצבות ישראל.

צריכים עזרה? לחצו לחיוג
לייעוץ ועזרהללא תשלום חייגו
072-217-3363072-217-3363

או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם