ע"פ ההלכה היהודית אין מועד מוגדר להנחת המצבה על קברו של הנפטר וכמו כן, אין מניעה לעסוק בענייני רכישת המצבה כבר במהלך השבעה. למעשה, החל מסוף ישיבת השבעה ניתן להניח את המצבה בכל תזמון שהוא, כאשר ברוב המקרים נהוג לעשות כן לאחר 30 יום, על מנת שלא לעסוק במלאכה בתקופת האבל. מסיבה זו נהוג לרכוש מצבה מיד לאחר השבעה.
באופן עקרוני אין הגבלות הלכתיות, אך עדיין יש להקפיד להנחיות בית הקברות בו נקבר הנפטר. בחלק מהמקרים תתבקשו לשמור על אחידות עיצובית של המצבה או מבחינת החומרים מהם היא עשויה. באופן גורף ניתן להגיד כי לא מומלץ להתקין מצבה מפוארת מדי ליד מצבות "פשוטות" על מנת שלא לבדל בין מעמדות. בכל מקרה חל איסור לרצף סביב המצבות שכן הדבר עשוי להפריע למעבר בין חלקות הקבר.
ישנם מספר פקטורים שקובעים את מחיר המצבה שתבחרו : • גודל – ככל שהמצבה גדולה יותר, כך עלותה גבוהה בהתאם. מצבות זוגיות הן הגדולות ביותר והן עשויות להיות מורכבות ממקשה אחת או משתי יחידות נפרדות. • סוג האבן – ישנן איכויות שונות של סוג האבן שתבחרו ובהתאם לכך המחיר. כך למשל מצבות מגרניט אדום פר הגדרה יהיו יקרות יותר ממצבות משיש חברון פשוט. • סוג הכיתוב – הדבקה הינה זולה יותר מחריטה. • מספר האותיות – כל אות על גבי המצבה מוסיפה לעלות הכללית.
מחירי מצבות הינם מגוונים כאשר ניתן למצוא טווחי מחירים רבים. יחד עם זאת, לא מקובל על הדעת שלא להנציח את כבודו של הנפטר ע"י מצבה מכובדת בהתאם, ועל כן ניתן למצוא גם מצבות פשוטות יחסית שעדיין מעוצבות כהלכה ומחומרים איכותיים כגון שיש חברון.
לעומת מצבות רגילות, כאשר מדובר בקבורה בקומות עקב מצוקת מקום, המצבה הופכת להיות הרבה פחות מסיבית והיא כוללת אך ורק לוח אחד. מצבות אלו זולות יותר בהשוואה למצבות הרגילות וברוב המקרים יהיו עשויות משיש עבה ועמיד לאורך זמן. גם מצבות אלו ניתנות לחריטה, הדבקה תוך שילוב תוספות שונות לפי בחירת הלקוח.
רק קבלני מצבות שמורשים ע"י בית העלמין רשאים להתקין מצבה ולאחר קבלת אישור בלבד. מנהלת בית העלמין בוחנת את זהות הקבלן ולאחר מכן את התכנית האדריכלית של המצבה. במידה והקבלן מופיע ברשימה כעומד בתקנים וכך גם המצבה הספציפית, יינתן ההיתר המתאים.
לא. התכנית האדריכלית של המצבה נבדקת אך לא איכות העבודה בפועל. מאחר וגם למשפחה קשה מאוד לעמוד על טיב העבודה של בניית המצבה, חשוב מאוד להתקשר עם קבלן מצבות בעל מוניטין. כאשר ישנם מקרים חריגים שכוללים תלונות של משפחות, חברה קדישא בודקים את העניין ועשויים לגרום להוצאת הקבלן מרשימת המורשים.
מצבות נועדו להחזיק משך זמן רב בתנאי אקלים עוינים יחסית, ועל כן עליהן להיות עשויות מחומרים עמידים ואיכותיים. מסיבה זו נהוג להשתמש באבני שיש (קיסר, חברון, גרניט וכו') בצבעים וגוונים שונים ובסלעים במידה ומעוניינים ביצירת מראה "טבעי" יותר.
ישנם מספר סוגי סלעים טבעיים מהם ניתן ליצור מצבות כאשר אחד מהם הוא הבזלת. אבן זו מגיעה בגווני השחור והאפור, אינה משתנה עם הזמן ועמידה במיוחד. יחד עם זאת, מאחר וקשה מאוד לפסל אבני בזלת, מספר דרגות החופש לעיצוב מצבות אלו אינו רב. סלעים טבעיים נוספים שמאפשרים גמישות עיצובית רבה יותר הן האבן הגלילית, אבן המכבים, בולבוס ועוד.
המצבות כוללות מידע אודות הנפטר. בדרך כלל מצבות פותחות באותיות פ"נ (פה נקבר) ולאחר מכן מידע אודות הנפטר, שמו ולעיתים שם אביו, אימו או שניהם גם יחד. נהוג לכתוב את תאריך הפטירה ולעיתים גם את תאריך הלידה. את המצבה "סוגרות" האותיות ת.נ.צ.ב.ה (תהא נשמתו צרויה בצרור החיים).
ניתן להוסיף מלל בצורה חופשית למדי כאשר אפשרות אחת היא מילים שמתארות את האישיות של הנפטר. חשוב מאוד שלא לפאר את הנפטר במשפטים שאינם אכן מתארים אותו שכן ע"פ האמונה הדבר עשוי להסב לו נזק בעולם הבא. פטירה ביסורים קשים לעיתים מוזכרת על גבי המצבה מכיוון שע"פ האמונה מדובר בזכות גדולה.
בהחלט כן. יתרה מכך, רבים בוחרים לכתוב פסוקים שונים על מצבות בהתאם למין הנפטר ואישיותו כגון – "אשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה" (משלי ג' י"ג) – עבור נפטר גבר. "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּן" (משלי ל"א כ"ט) – עבור נפטרת.
עבור חללי צה"ל הקבורים בחלקות קבר צבאיות קיים עיצוב אחיד עבור המצבות. הכיתוב ע"פ רוב לא כולל מידע אודות אישיותו של הנפטר אך כן את נסיבות מותו. נרות הנשמה ממוקמים בבתי נר בעלי עיצוב אחיד ובדר"כ לא קיים לוח אבן לכיסוי הקבר אלא חלל ממולא באדמה (מגמה זו נמצאת כעת בשינוי).
את האותיות השונות ניתן לחרוט על גבי המצבה או להדביק. ניתן למצוא חומרים שונים המרכיבים את האותיות, לרבות עופרת וברונזה כאשר לעיתים רבות ההדבקה תהיה מגובה גם בהברגה (למשל, במקרה של שימוש בסלעים). חריטה הינה השיטה שמאפשרת את סגנון האותיות בחופש העיצובי הגדול ביותר, כמו גם העתקה של כתב היד של הנפטר.
ניתן לבחור באחת משיטות החריטה הקיימות – עבודת יד, התזת חול ושימוש במכונת חריטה מיוחדת. עבודת היד נחשבת ליקרה ביותר והיא גם זו שאורכת זמן רב. קבלני מצבות שמחזיקים מכשור לביצוע התזת חול, חוסכים זמן רב בביצוע העבודה ותוצאות החריטה איכותיות ביותר.
למצבות מקובל להוסיף אגרטלים מובנים להנחת פרחים וכמו כן, בתים לנרות נשמה. אגרטלים מובנים ניתן ליצור מחרסינה או שיש ולהדביק אותם ישירות למבנה המצבה. מבחינת בתי נרות ניתן למצוא שני סוגים – בתי נר מפלדת אל-חלד או נרות סולאריים. בשני המקרים בתי הנר מחוזקים חזק למבנה המציבות למניעת גניבות וחבלות בעקבות נפילה. ניתן להוסיף פסלי ציפורים והדבקות נוספות מאבנים או מתכות.
בית העלמין אינו אחראי על ניקוי המצבות אך כן אמון על ניקוי סביבתן. משמעות הדבר היא כי ניקיון מצבת הנפטר הינו באחריות המשפחה ועל כן חשוב מאוד לבחור חומרים איכותיים שירכיבו את המצבה, כך שלא יתפסו עובש בקלות ויאפשרו ניקוי קל ומהיר באמצעות מים וסמרטוט. חשוב לציין כי ניתן לשכור שירותים של חברות ייעודיות, שמתחייבות לדאוג לתחזוקת המצבה ולנקותה אחת לפרק זמן שייקבע.
במקרים שכאלה כדאי מאוד להזמין חברה מקצועית שמתמחה בניקוי מצבות. לאנשי מקצוע אלו הידע, הניסיון, הכלים והחומרים המתאימים לחדש את המצבה, להסיר ממנה את הבוץ העיקש והעובשים ולהחזיר עטרה ליושנה.
בהחלט. לאחר מספר שנים מצבות עשויות לגלות סימנים של עייפות החומר ולסבול מחבלות ומכות שהתבצעו בידי עוברי אורח או לצערנו הרב בעקבות ונדליזם. תיקון מצבות מתבצע ע"י אנשי מקצוע בתחום כאשר קבלני מצבות שמתכננים ובונים מצבות עשויים להעניק גם את השירות הזה.
זהו מנהג יהודי עתיק יומין שיש שטוענים כי מטרתו היא "כיבוד המת". כאשר ישנן אבנים על המצבה, הדבר מרמז על קבר אשר אותו פוקדים באופן תדיר ויסקרן אחרים לפקוד אותו בעצמם. ישנן פרשנויות נוספות לסיבת הנחת האבנים על מצבות אך הן מיסטיות בעיקר ופחות מבוססות.